תוספות על נזיר מ״ג א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על נזיר מ״ג ע״א:ב׳ תוספות על נזיר מ״ג ע״א:ד׳ »

1 נזיר פתח ↗

אֶלָּא אָמַר רָבָא: הִכְנִיס יָדוֹ, מִשּׁוּם טוּמְאָה — אִיכָּא, מִשּׁוּם בִּיאָה — לֵיכָּא. הִכְנִיס גּוּפוֹ — טוּמְאָה וּבִיאָה בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָא אָתְיָין. וְהָא אִי אֶפְשָׁר דְּלָא עָיֵיל אֶצְבְּעָתָא דְכַרְעֵיהּ בְּרֵישָׁא וְנָחֵת לְהוּ טוּמְאָה!

2 בן יהוידע על יומא פתח ↗

לֹא הָיוּ יָמִים מֻעָטִים עַד שֶׁמֵּת, וְהֻטַּל בָּאַשְׁפָּה וְהָיוּ תּוֹלָעִים יוֹצְאוֹת מֵחָטְמוֹ. פירש רש"י 'לפי שהחוטם בולט ונכנס לבית ראשון לאיברים' ומקשים והלא ידיו שאוחזים במחתה מוכרח שהם יוצאים ובולטים לחוץ יותר מן החוטם ובפרט שכבר נתן גחלים על הקטורת בחוץ שמוכרח להרחיק המחתה מגופו יותר?ותירץ בני ידידי כה"ר יעקב הי"ו דאין הכי נמי היד נכנסה קודם החוטם, אך אם היה לוקה בידיו לא היה נודע שזה היה צדוקי והקטיר בחוץ והכניס, אלא יש לומר זה חטא בדבר אחר שתפס המחתה על ידי בגד בשביל שהיתה חמה ועשה חציצה שפוסלת בעבודה ולכך לקה בידיו על דרך שנמצא ביששכר איש כפר ברקאי כריתות כח. דהוה כריך ידיה בשראי ועביד עבודה ונגזר עליו מן השמים שנקצצו ידיו וכנזכר בגמרא דפסחים פסחים נז. לכן לקה בחוטמו שהוא נכנס אחר היד קודם לשאר איברים כדי שידעו שזה לקה בעבור חטא שהיה לו בכניסה שלו שנכנס על דרך הצדוקים בעשן שהקטיר מבחוץ עד כאן דבריו נר"ו.וראיתי להגאון חיד"א ז"ל ב'ככר לאדן' דף קפג שכתב על דברי רש"י ז"ל, יש מי שהקשה אמאי אצטריך רש"י להוציאו מדיוקא דהנכנס מאחוריו וכו' הרי הוא מפורש במסכת נזיר דף מג. עיין שם, עד כאן לשונו. ואנא עבדא לא ראיתי בזה ריח קושיא דרש"י בא להוכיח שהחוטם מחמת שהוא בולט הוא נכנס קודם שאר הגוף, ודבר זה מפורש במסכת שבועות הנזכר ולאו מכח דיוקא ומאי עדיפות איכא במסכת נזיר למילף הא מינה טפי ממה שאמר במסכת שבועות נהי דבמסכת שבועות נקיט זה על הנכנס דרך אחוריו מה הפרש יש לענין זה בין הא דנזיר הלא המכוון שבשניהם הוא דבר אחד דאמרינן שהחוטם מחמת שהוא בולט אינו שוה בכניסה וביציאה עם שאר הגוף, ובעל הקושיא הנזכר היה לו לדקדק על רש"י כך אמאי הביא דוגמה לזה ממה שאמר בשבועות ולא הביא ממסכת נזיר דקדים למסכת שבועות? אך באמת גם זה אינו דקדוק כל כך.מיהו נראה דיש לדקדק על פירוש רש"י בעצמו מהך דמסכת נזיר נזיר מג. דמקשי בגמרא והא אי אפשר דלא עייל אצבעתא דכרעיה ברישא ועיין בתוספות שם. ואם כן השתא יש להקשות לפירוש רש"י ז"ל איך מפרש כאן משום דחוטמו נכנס תחילה והלא כאן בידו המחתה אשר תיקן מבחוץ שהניח הקטורת על הגחלים והעשן עולה ובהכרח לומר כשיכנס לא היה שוחה ראשו אלא דוחה ראשו לאחוריו כדי להתרחק מן העשן העולה מן המחתה שאוחז בידו לפניו ומתבעורת אש הקטורת, ועל כן מוכרח דאצבעות רגליו קדמי להכנס תחילה וכמו שאמרו בגמרא דנזיר הנזכר. מיהו הריטב"א כתב טעם אחר למה שלקה בחוטמו מפני שהריח מן ריח הקטורת חוץ לקודש קדשים.ואנא עבדא נראה לי בס"ד טעם אחר להא דלקה בחוטמו, דידוע שהחוטם מספר ס"ג והוא בסוד הבינה ששם הוא שם ס"ג וידוע שיום הכיפורים הוא בסוד הבינה ונשפע מן הבינה, ולכן זה שקלקל בעבודה של יום הכיפורים שהוא בסוד הבינה לקה בחוטמו שהוא בסוד הבינה.ועוד נראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו ז"ל בעץ חיים שער טנת"א פ"ב שהחוטם הוא סוד רוח דכתיב בראשית ז, כב 'כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו' עיין שם. והנה זה קלקל בעשן הקטורת שהעלהו בחוץ והעשן הוא רוח לכך לקה בחוטם ששם הוא סוד רוח.או נראה לי בס"ד דידוע ששם הוי"ה רמוז בחוטם האדם שהוא צורת שני יודי"ן והכותל המפסיק בין שני הנחריים הוא דוגמת וא"ו הרי כאן מספר שם הוי"ה ולכן זה שהשביעו אותו בשם הוי"ה שלא ישנה ושינה לקה בחוטמו ששם רמוז מספר שמו יתברך.ומה שהיה לקות שלו בתולעים? נראה לי בס"ד על פי מה שכתב רבינו ז"ל בשער הכונות שיש תולעת בקדושה והוא סוד ישעיה מא, יד 'אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב' והוא סוד שם אב"ג ית"ץ אָנָּא בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה שהוא בגימטריא תּוֹלָע 506 והוא סוד החסד המתגבר ומתגלה בכל בוקר ובוקר, ושם הזה הוא בחסד. והנה בדמיון התולע הזה שבקדושה יש כנגדו תולע אחר בסטרא אחרא בקליפה וגם הוא מתעורר בכל בוקר לכלות העולם ח"ו והשם יתברך ברחמיו מגלה התולע שבקדושה שהוא אור החסד ונכנע התולע הטמא דסטרא אחרא, וזהו סוד ענין התמיד שנאמר בו 'עוֹלַת תָּמִיד' במדבר כח, ב-ד כי עוֹלַת הם היפוך תּוֹלָע עד כאן דבריו, יעוין שם. וידוע שהכהן הוא בסוד החסד ולכן מעשיו מכניעין את התולע הטמא דסטרא אחרא, אך זה שהיה צדוקי ושינה ופגם בעבודתו נמצא נתן כח לתולע הטמא דסטרא אחרא ולכן היה עונשו בתולעים שהיו יוצאין מחוטמו ודוק.

3 הכניס גופו טומאה וביאה בהדי הדדי קאתיין - כלומר שהיה כופה ראשו חוץ לבית כמו הלכוף כאגמון ראשו ישעיהו נ״ח:ה׳:

4 והא לא אפשר דלא עייל אצבעא דכרעיה תחלה - ולא מצי לאוקמי בבואו לבית אחורנית דלא שמיה ביאה כדאמר בפרק ב' דשבועות דף יז: ובפ"ק דחולין דף י: ולכולהו מצי למיפרך הא לא אפשר דלא עייל מיעוטא ברישא ומטמא ליה בטרם יכנס כדרכו:

« תוספות על נזיר מ״ג ע״א:ב׳ תוספות על נזיר מ״ג ע״א:ד׳ »